קראק / חריץ

קראק (חריץ) הוא סדק אנכי או אופקי בסלע - לא נאחזים בו מבחוץ אלא תוקעים בו איברים ונועלים אותם (Jamming).

טכניקת הג'אמינג משתנה לגמרי בהתאם לרוחב הסדק: בסדקים דקים (Finger Crack) תוקעים אצבעות בודדות וסובבים אותן קלות כדי ליצור נעילה; בסדקים בינוניים (Hand Crack) תוקעים את כף היד ומכווצים אותה לאגרוף חלקי; ובסדקים רחבים במיוחד (Off-Width) צריך להכניס פנימה חלקים גדולים של הגוף - ברך, ירך ואפילו כתף - ולנעול אותם בלחץ נגד דפנות הסדק.

טיפוס קראקים דורש ציוד טיפוס מסורתי (טראד) לצורך אבטחה - עגינות פסיביות כמו נאטס והקסים, ועגינות אקטיביות כמו קאמים - שכן ברוב המקרים אין ברגי קבע בסדקים טבעיים. זהו סגנון טיפוס נפרד לחלוטין מטיפוס על אחיזות רגילות, ולעיתים קרובות דורש נעלי טיפוס ייעודיות עמידות לחיכוך ולעיתים גם טייפ עבה על הידיים להגנה מפני שפשופים.

מטפסי קראקים מנוסים מתארים את הלמידה כ"שפה" טכנית בפני עצמה - מטפס מעולה על אחיזות רגילות עלול להתקשות מאוד במסלול קראק פשוט יחסית, עד שירכוש את תחושת הגוף הנדרשת.