היסטוריית הטיפוס בישראל

1939: מסקי לסלע

הארגון שמאחורי הטיפוס המאורגן בישראל הוקם ב-1939, ונקרא במקור "המועדון האלפיני הארץ-ישראלי". את המועדון ייסד משה (מוסא) חבצלת (1904–1981), שהיה גם נשיאו הראשון.

חבריו הראשונים היו בעיקר עולים ממרכז אירופה שביקשו להקים מועדון סקי - אלא שבארץ ישראל אין אתרי סקי. במקום זאת הם פנו לטיפוס אלפיני, שבתורו התפתח לטיפוס סלע כפי שהוא מוכר היום.

חבצלת עצמו נולד בצפת וטיפס על סלעים מילדותו. בשנות ה-20, כשנסע ללמוד בצרפת (אחרי שסיים את גימנסיה רחביה באחד המחזורים הראשונים שלה), הצטרף למועדון האלפיני הצרפתי והתמקצע גם בטיפוס אלפיני. אחרי מלחמת העולם השנייה חזר לנסוע לאלפים לטפס מדי שנה, והיה חבר בכמה מועדונים אלפיניים.

פרט סקרן מהתקופה: לפי ויקיפדיה ולפי אחת הגרסאות באנציקלופדיה של הטיפוס, האמיר עבדאללה (סבו של המלך חוסיין, וסבא-רבא של המלך עבדאללה השני של ירדן) היה חבר במועדון. בתו של חבצלת סיפרה גרסה אחרת: האמיר לא היה חבר במועדון, אבל טיפס עם חבצלת בהרי יהודה אחרי מלחמת העולם הראשונה, לאחר שהמשפחה עברה לירושלים.

מהחרמון לאלפים - גרסה נוספת

בתו של חבצלת תיארה גם את ההקמה עצמה אחרת: לפי גרסתה, אחרי כיבוש החרמון ב-1967 והטיולים באזור, ישראלים רבים יותר התחילו להימשך גם לאלפים. אחרי שתיים-שלוש תאונות קטלניות של מטיילים ישראלים באלפים, שנגרמו מחוסר מודעות לסכנות, החליט חבצלת להקים את המועדון. סביבו התקבצה קבוצת מטפסים, שכללה גם בני משפחה, והאימונים נערכו בגיא בן הינום ובכמה מקומות בכרמל.

הגרסה הזו לא מתיישבת עם שנת ההקמה 1939 שמופיעה בשאר המקורות - והמקור עצמו מציין את הסתירה. השארנו את שתיהן.

עמותה, ואתרים חדשים לטיפוס

ב-1987 המועדון נרשם כעמותה ללא כוונת רווח. מטרותיו: להרחיב את חוג המטפסים ואת אתרי הטיפוס בישראל, תוך הנחלת ערכי טבע ושמירה עליו, מקצועיות ובטיחות.

שנות ה-2000 היו תקופת פיתוח משמעותית. ב-2004–2005 נפתחו מצוק זנוח ומצוק היונים, ונוספו מסלולים רבים בגיתה. ב-2005, אחרי מגעים עם רשות הטבע והגנים, אושר לטיפוס חלק מהצוק הדרומי בעין פרת. ב-2007 בוצעה תחזוקה מלאה של אתר בית אריה ונפתח החלק המערבי של מצוק גיתה, וב-2008 נוספו מסלולים רבים ברכס רמים. רבים מהאתרים האלה מופיעים היום במדריך אתרי הטבע של האתר הזה.

המועדון גם הוסמך על ידי רשות הטבע והגנים, באופן בלעדי, להסמיך מבלטים ולבלט אתרי טיפוס שנמצאים בשמורות טבע.

מהמועדון להתאחדות

ב-2011 שונה שם הארגון ל"מועדון המטפסים הישראלי", כדי לפנות לכל המטפסים בישראל - ובעיקר למטפסים ספורטיביים ולמטפסי קירות, שהם רוב המטפסים בארץ - ולא רק למי שמגדירים את עצמם מטפסים אלפיניים. המטרות עצמן לא השתנו.

ב-2018 התקבל המועדון כגוף המייצג את כל ענפי ספורט הטיפוס בישראל - ספורטיבי, תחרותי ואלפיני - במקום האיגוד הישראלי לטיפוס ספורטיבי (איט"ס), ומאז הוא אחראי גם על ליגת התחרויות, על נבחרת ישראל ועל ההשתתפות בתחרויות בינלאומיות. באותה שנה גם החליט המועדון להעסיק לראשונה מנכ"ל בתשלום.

בעקבות ההכרה הזו שונה השם שוב ב-2019, להתאחדות הטיפוס הספורטיבי והאתגרי בישראל - המוכרת בקיצור כ"התאחדות הטיפוס בישראל" (ILCA), ומקור עיקרי למידע באתר הזה.

ההתאחדות מוכרת על ידי מינהל הספורט כגוף היציג של ספורט הטיפוס, והיא חברה בפדרציה הבינלאומית לטיפוס ספורטיבי (IFSC) ובפדרציה הבינלאומית לטיפוס ולטיפוס הרים (UIAA). זה הגוף היחיד בישראל שמפיק את אליפויות ישראל ושולח מטפסים לתחרויות בינלאומיות. לצד זה היא ממשיכה את העבודה שהמועדון האלפיני התחיל: פיתוח אתרים ומסלולים חדשים, שיפור הבטיחות, תחזוקת אתרים כמו שילת, בית אריה, גיתה ורכס רמים, תמיכה במשלחות טיפוס, וקורסים והרצאות.

הערך מבוסס על ערך ההתאחדות בוויקיפדיה ועל ערך "המועדון האלפיני" באנציקלופדיה של הטיפוס. המקורות חלוקים בעיקר בסיפור ההקמה (1939, או לאחר 1967 לפי גרסת בתו של חבצלת) ובשאלה אם האמיר עבדאללה היה חבר במועדון - שתי הגרסאות מובאות למעלה בכוונה, ולא הוכרעו באופן שרירותי.